לירון התגייס לצה"ל בסוף חודש יולי 1998, ובתום מסלול הטירונות והאימון המתקדם הגשים את חלומו והוכשר כלוחם ב"דובדבן". בתחילה שמר על פרופיל נמוך ולא התבלט אך לא חלף זמן רב ולאחר מסעות ואימונים מחשלים נחלץ מביישנותו, סיים בהצטיינות את תהליכי הגיבוש ומצא את עצמו כסמל הצוות. האווירה המיוחדת ביחידה ואחוות הלוחמים בה התאימו לאופיו החברותי והוא נקשר לצוות בכל נימי נפשו. מעתה בילה את כל חופשותיו, ה"חמשושים" והרגילות עם החבר'ה מהצוות, ואלו הפכו לבני בית בבית משפט שרביט בעת שנקרא למשימתו האחרונה שהה לירון בחופשה באילת.
הוא מיהר לחזור ליחידה מבלי לקטר או להתלונן. בשיחתו האחרונה עם אמו ניסה להרגיעה במילים "אל תדאגי, אימא, אין כלום", אך הנורא מכול – קרה לירון נפל ביום כ"ו באב תש"ס (26.8.2000), בפעילות מבצעית בשומרון. הוא נהרג בשל טעות בזיהוי בחילופי אש שהתפתחו בכפר עסירה א-שעמלייה במהלך ניסיון ללכוד את בכיר מבוקשי החמאס בשטחים – מחמוד אבו-הונוד. עמו נפלו סמל ראשון רועי אבן-פילשטיינר וסמל ראשון ניב יעקובי. באירוע נפצע לוחם נוסף באורח בינוני לירון היה בן עשרים וחצי במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי ברמלה, עיר הולדתו. הותיר הורים, אחות ושני אחים: אחיו ליאור נולד לאחר מותו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון
תמכו בפעילות העמותה אשר מלווה את בוגריה בצמתים מרכזיות בחייהם. אנו בטוחים שתצליחו למצוא תחומים, תכניות, אירועים או פרוייקטים המתקיימים במסגרת פעילות העמותה אשר להם תרצו לתרום, ובכך לסייע להמשך קיומם. כל פעילות העמותה מבוססת על דמי חברות ותרומות. התרומות מוכרות לצרכי מס.
