עילי דוד גרפינקל ז"ל

בנם של שירלי ועומר סולומון. נולד ביום כ"ח באלול תשס"ב (5.9.2002) בסתריה. אח ליהונתן, נעמה, עדי, הלל, אביגיל, בניה ושירה.

ביום 9.1.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת קומנדו.

סמל ראשון עילי דוד גרפינקל נפל בקרב ביום י"ב באדר ב' תשפ"ד (22.3.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים.

לאחר מותו הועלה לדרגת רב סמל.

עילי גדל במושב סתריה, דור רביעי לבני המושב. היה ילד שחייך כל הזמן, מצחיק ואהוב כל כך על ידי כולם. בעילי התגלם שילוב נדיר של ערכים ותכונות כאהבת האדם, משפחתיות, אכפתיות ורגישות לזולת, ענווה, אהבת הארץ והמקורות, תבונה עמוקה, אומץ לב ואחריות. במרוצת השנים, בכל מקום בו נכח היה כקרן אור, מקור השראה ומעיין של טוב-לב.

בחייו שילב בין היותו בן מסור להוריו ולמשפחתו, פוקד דרך קבע את סביו וסבתותיו, מסייע, תומך, קשוב, נוכח ומשחק עם אחיו ואחיותיו – לא משנה גילם. עילי היה חבר נפש, יודע לתת מקום ולהיות כה משמעותי בחייהם של חברי ילדותו ורבים נוספים שפגש במעלה הדרך. כל אלו עשה בצד פעילות חברתית וחינוכית ענפה בבית הספר האזורי ובשבט הצופים המקומי. את אהבתו למוסיקה הביע רבות על גבי מערכת התופים בביתו ועל גבי כל משטח מזדמן. עם סיום לימודיו התיכוניים היה חניך במכינת "נופי פרת" לאחריה המשיך לשירות צבאי משמעותי. בשנותיו האחרונות היה לבן זוג אוהב לאלי ויחדיו היו להתגלמות ממשית של "זוג משמיים".

עילי ניחן ביכולת המדהימה להיות נוכח במלוא עוצמתו ובדמותו הכובשת והענווה ובשקט שלו, בכל מקום ועם כל אדם אותו פגש – כשהוא מביע שילוב של קשב ורגישות מתובלים בחכמה רבה והומור. כך, נגע בלבבות רבים, עם העומק והכנות שבו, ורותם אותם בדרכו האצילית והשקטה.

עילי התגייס לקורס טייס, אך איתן להגשים את חלומו עבר לשרת ביחידת "דובדבן", כלוחם בצוות 50 וכסמל טירונים. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לחם לצד חבריו בחזיתות השונות והיה מהראשונים להתנדב לכל משימה ולבצעה במסירות ובשליחות עצומה, על אף שהיה מודע לסיכון הגדול. לאחר מותו, התברר שהשאיר אחריו להוריו, לאחיו ואחיותיו ולאלי את הדברים:

"לא השארתי כלום מאחור אבל רק רציתי שתדעו שהאהבה שלי אליכם כל החיים שלי הייתה אין סופית, בכל רגע ובכל נשימה שלי הייתם איתי, הקשר שלנו היה כל כך חזק שאני תמיד אשאר איתכם לא משנה מה.

ואני שמחתי בכל צעד שלי להגשים את הזכות הזאת, לעשות משהו טהור וראוי למענכם, למען כל גיבורי ישראל שלמעלה ולמען כל עם ישראל והאידיאל הנצחי של הארץ הזאת והעם הזה ששווה לחיות ולמות למענו."

בבוקר ה- 22 במרץ 2024 אור לחגיגות הפורים, התבצר מחבל מפגע מול נתיבי הסעות הילדים בצומת הפרסה שליד הישוב דולב, והחל טווח לעברם. לצד הכוחות שפעלו מתחילת האירוע, הוקפץ כוח "דובדבן" בשעות הבוקר המאוחרות. במהלך התדרוך, תיאר המפקד שמוצו כל האפשרויות, לרבות לוחמה אווירית, אך אין פתרונות קסם והמשימה לחיסול המחבל בידיהם. בשקט הדק שאפף את הרגע, נשמע עילי, בלחש ובחיוך הצנוע האופייניים לו, כמעט אומר רק לעצמו: "אנחנו פתרון הקסם". היו אלו דבריו האחרונים.

עילי נלחם ונהרג בקרב מול המחבל בהגנה על הארץ שכל כך אהב.