ליאב אלוש ז"ל

בנם הבכור של מלי וקובי, אח לעמית. נולד ביום י"ב בטבת תשס"ב (27.12.2001) במועצה מקומית גדרה.

ליאב גדל והתחנך בגדרה. למד ביישוב בבית הספר היסודי "גוונים" ובתיכון "דרכא רמון". היה ילד אהוב ומוכשר, שכבש את כולם בחיוך ממיס לבבות. ערכי, שורשי ומשפחתי מאוד. התייחס לכל הסובבים אותו בכבוד ובאדיבות, מתוך רגישות לזולת ואהבת האדם שאפיינו אותו.

נער פעלתן, אנרגטי וחובב טיולים בארץ ובעולם. הצטיין בתחומי ספורט רבים: שיחק כדורגל וטניס, עסק בשחייה ובריצה, התמיד באימוני כוח קשים, ונמשך לספורט אקסטרים, כמו גלישת סנובורד וגלישת גלים. בקיץ בילה שעות רבות בים, על החוף ובגלישת גלים, שם מצא את השקט וההפוגה.

סחף אחריו חברים רבים שאהבו אותו ונהנו מקרבתו. היה חבר נאמן ומסור מאוד, קשוב ותומך. אהב לבלות ולרקוד עם חברים במסיבות, וליהנות מכל רגע בחיים. חבריו כינו אותו "מלך המסיבות".

לליאב ועמית היה קשר בין אחים יוצא דופן, קשר חברי, משמעותי, מכיל ומכבד.

ליאב בלט כמנהיג טבעי, שמעשיו כוונו להוביל, להנחות ולסייע לכל מי שבסביבתו. האמין בעוצמות שבו ובדרך שלו, והכיר ביכולתו להשפיע במצבים רבים. התייחס לעצמו ולאחרים באחריות, וניחן ביכולת לדאוג לזולת לפני שהוא דואג לעצמו. חבריו סיפרו שנוכחותו מקנה להם תחושת ביטחון, תחושה שיש על מי לסמוך.

ליאב דגל במצוינות, הכיר בכישוריו וביכולותיו, ושאף להיות הטוב ביותר בכל מה שעשה. עם זאת שמר על צניעות, ומעולם לא התפאר בהישגיו.

בעל יושרה פנימית, שיקול דעת ובשלות. חונך על ערכי אהבת העם והארץ, והביע את רצונו להגן על המדינה ולהיות חלק מהכוח הלוחם בה.

כשקיבל צו ראשון לקראת גיוסו לצה"ל, שהה עם משפחתו בשליחות בסופיה, בירת בולגריה, ולמד שם בתיכון הבין-לאומי. כשניתנה לו האפשרות לדחות את השירות, סירב להצעה והתגייס, כשרצונו לממש את שאיפתו להיות לוחם.

התגייס לצה"ל ביום 10.12.2020 ושירת בחטיבת הקומנדו, ביחידת "דובדבן", אחת היחידות המובחרות בצבא. היחידה פועלת למניעת פעילות חבלנית עוינת, ומתפקדת בצורה גלויה ומוסווית בקרב אוכלוסייה ערבית מקומית. תיארה אימו: "הוא היה עם הרבה 'רעל' ומוטיבציה, לוחם, מלח הארץ". ליאב עבר מסלול הכשרה תובעני שנמשך שנה וארבעה חודשים, ונבחר למצטיין סיום מסע הכומתה ולמצטיין סיום מסלול. לאורך כל המסלול שימש מפקד חוליה, ויועד לצאת לקצונה, אך החליט למלא תפקיד נוסף ביחידה. הוא פיקד על כיתת טירונים שהחלו את דרכם ביחידה, וראה בתפקיד חשיבות רבה. בתפקיד זה באו לידי ביטוי המקצועיות שבו, כושר המנהיגות ויכולת הפיקוד על הדור הבא של לוחמי דובדבן.

עם סיום תפקידו כמפקד כיתה הוצע לו לחזור לצוות שאיתו סיים את המסלול, אך הוא החליט להשתלב בצוות 100, חוד החנית של היחידה, צוות פריצה שמהווה גורם מקצועי המוביל את יתר הצוותים. המיון להכשרה זו דקדקני וקשה, במטרה לבחור את הטובים והמקצועיים ביותר, ללא פשרות. ליאב עבר בהצלחה את המיונים וגם את ההכשרה שנמשכה שלושה חודשים, ודרשה כוח רצון, מוטיבציה ומקצועיות. בהיותו לוחם בצוות 100 יצא לקורס חובשים ושימש גם כחובש צוותי. כמו כן חתם על שנת שירות קבע, כנדרש בצוות. סיפרה אימו: "ההכשרה הייתה קשה מאוד, אבל הוא היה מבסוט אש. הוא אהב את מה שעשה, אהב את דובדבן ואת החברים שם. היה לו טוב".

לאורך שירותו כלוחם ביחידה לקח חלק בפעילויות רבות נגד מחבלים בשטחי יהודה ושומרון, בג'נין, שכם, רמאללה ועוד. היה לוחם אמיץ לב, מיומן ומאומן היטב.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

במהלך מתקפת הפתע הוזעקו יחידות חטיבת הקומנדו אל יישובי עוטף עזה כדי להשתתף בקרבות הבלימה מול מחבלי חמאס. ליאב הוקפץ עם לוחמי יחידת דובדבן אל קיבוץ כפר עזה, שהותקף בידי למעלה ממאה מחבלים, שחדרו מכמה פרצות בגדר הקיבוץ. הוא לחם במחבלים, חילץ אזרחים וטיפל בפצועים מקרב האזרחים והלוחמים. הקרבות הממושכים הסתיימו בטיהור הקיבוץ ממחבלים.

במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה, שהחל כעבור כמה ימים, נלחם ליאב עם יתר לוחמי דובדבן בצפון הרצועה. "הוא היה בטוח שלא יקרה לו כלום, שלא ייפגע בקרב", סיפרה אימו, קצינת נפגעים בעברה. "אני חששתי שהדפיקה הזאת בדלת תגיע אליי". בתחילת דצמבר 2023 פגש את הוריו בפעם האחרונה, כשבאו לבקרו בשבת בבוקר.

כשעברו הכוחות לדרום הרצועה, נלחם עם יחידתו בלב ח'אן יונס, שהיוותה מרכז שלטוני וצבאי של חמאס. במסגרת הלחימה ניהלו הלוחמים קרבות פנים אל פנים עם מחבלים וחיסלו חוליות טרור רבות. ב-17.12.2023, בשעה 13:00 לערך, נהרג ליאב מפיצוץ מטען בח'אן יונס.

בתקרית נהרגו גם רב-סמל ראשון (במיל') איתן נאה, לוחם מיחידת דובדבן, ורב-סמל ראשון (במיל') טל פיליבה, לוחם ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית.

רב-סמל ליאב אלוש נפל בקרב ביום ה' בטבת תשפ"ד (17.12.2023), ימים אחדים לפני יום הולדתו העשרים ושניים. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרה. הותיר אחריו הורים ואחות.

בפנקסו הצבאי כתב: "לוחם עומד זקוף גם כשהוא לא יכול לעמוד יותר". משפט זה מתאר היטב את נחישותו כלוחם ואת עוז רוחו.