יותם בן בסט ז"ל

בנם של תמי ובני. נולד ביום ט' באדר תשנ"ט (25.2.1999) ןגדל בבת חפר. בן בכור להוריו, אח לרום ונועם.

יותם התחנך בבית הספר היסודי "שדות" בבת חפר והמשיך ללימודי חטיבה ותיכון ב"קריית החינוך ע"ש דוד בן גוריון" (רופין) בעמק חפר במגמת ספורט ומדעי המחשב.

נער נבון ופיקח, חברותי ושאפתן. נהג להציב לעצמו מטרות ויעדים בתחומים שונים וחתר בנחישות להשגתם.

בלט כספורטאי מצטיין, טניסאי ומתעמל. אוהד של ענפי ספורט שונים – סקי, צלילה, כדורסל, כדורגל, כדוריד וטניס. "טניס היה התחביב העיקרי שלו" סיפר אביו, "הוא זכה באליפויות ובגביעים רבים. עוד כנער עבר קורס מאמנים ב'מכון וינגייט' ואימן ילדים בבית הספר לטניס בבת חפר. במסגרת לימודיו בתיכון שיחק כדוריד ואף השתתף במשלחת בית הספר לחילופי נוער בגרמניה בענף ספורט זה". היה אוהד של קבוצת הכדורגל "מכבי נתניה" ושל קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב", נהנה לצפות במשחקים לצד אביו ושני אחיו.

ארוחה טובה של בשר איכותי ובירה היוותה עבורו חגיגה של ממש. הוא נהג לבקר במסעדות בשר שונות ברחבי הארץ ואף למד את רזי התחום, אהב להזמין את חבריו לארוחת בשרים משובחת בחצר ביתו.

חובב טבע וטיולים, אהב לטייל בארץ ובעולם, יצא לטרקים במקומות שונים ובעיקר נהנה להיפגש עם חבריו להפסקת קפה מול נופי הארץ, בעמקים ובמעיינות.

"יותם שאף למצוינות ומקצועיות בכל תחום אך לא שכח גם ליהנות מהחיים" תיאר אביו, "מעולם לא שאל 'למה אני?' מעולם לא התלונן על קשיים או אמר 'זה לא פייר', התמודד כדרכו עם אתגרים בשקט ובלי דיבורים מיותרים".

בגיל שש-עשרה החל להתאמן לקראת גיוסו לשירות צבאי, חלומו היה לשרת כלוחם ביחידת "דובדבן" ובנחישות חתר להשגת המטרה, קרא ספרים אודות היחידה והמורשת שלה, התאמן רבות והצטרף לארגון "חמש אצבעות" להכנה פיזית ומנטלית לשירות כלוחם וכמפקד.

ביום 18.3.2018 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות כלוחם ביחידת "דובדבן". חייל חדור מוטיבציה ותחושת שליחות. עבר אימונים מפרכים והכשרות שונות והשתתף בפעילויות מבצעיות, בכל תפקיד הפגין מסירות ומקצועיות אין קץ. בהמשך עבר קורס פיקוד ושירת כמפקד. סיפר חברו: "יותם היה פראייר אמיתי, במובן הטוב של המילה. כזה שלמרות שהוא מפקד – יעשה הכול עם חייליו. נהג כך מהיום הראשון של הטירונות. בחור קטן, לא גבוה, לא גדול, לא חזק אבל עם נשמה ענקית. תמיד אמרנו שבצוות שלנו אין מפקד עם ארונות ודרגות, יש את יותם, חבר שמתנדב להכול. בלילות במסלול שהיינו חוזרים אחרי לילה קשה וצריכים לעלות למשמר, כל אחד עשרים דקות, תמיד אמר 'לכו לישון, הכול טוב, אני לא עייף', ושמר במקומנו. העדיף שנישן טוב והרגיש שהוא מסוגל להמשיך ללא שינה".

בחלוף שנתיים עברו יותם וצוותו לשרת ביחידת הקומנדו החדשה שהוקמה בצה"ל – היחידה הרב-ממדית (יחידת הרפאים). על אף אהבתו הגדולה ל"דובדבן" החליט כדרכו למצות את הטוב ביותר מהמעבר והצטיין בהכשרה.

עם תום שירות החובה, המשיך לשירות קבע ויצא לקורס קצינים, אחריו השתלב ביחידה בתפקיד מפק"צ (מפקד צוות) לוחמים ובהמשך כמ"פ (מפקד פלוגה) הכשרות.

במהלך שירותו ביחידה הוענקה ליותם שנתיים ברציפות תעודת "קצין מצטיין". חייליו וחבריו מספרים על קצין מצטיין, עניו, מלא כריזמה ומנהיגות שקטה, עמוד התווך של היחידה – מקצוען בעל נוכחות ועוצמה. מודל הערצה וחיקוי. סגן מפקד היחידה סיפר: "מהרגע הראשון הבנו שהוא משתייך לזן אחר, שכדאי שיצא לקצונה בכדי לפקד על צוות, וזה מה שהיה. הקצין הראשון שצמח מהיחידה. האיש הנכון במקום הנכון, תמיד".

יותם ראה חשיבות גדולה בקשרים קרובים בתוך המשפחה ועל אף שירותו הצבאי האינטנסיבי הקפיד להיות מעורב בנעשה בחיי בני משפחתו, סיפר אביו – "הוא תמיד עזר והיה מעורב, לא רק לאחים שלו אלא גם לסבא וסבתא שלו. אהב את הארוחות המשפחתיות, תמיד עזר ואירגן. זה הילד שלנו, מנהיג אמיתי שתמיד שם בשביל כולם".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותה שבת יותם נשאר בבסיס עם צוותי ההכשרות שהיו אמורים לסיים מסלול. היו אלו ימיו האחרונים בצה"ל והוא היה נרגש מאוד לקראת שחרורו הקרב. הבוקר נפתח באזעקות בלתי פוסקות וכדרכו תפס פיקוד וניהל את האירוע. "בזמן האזעקות באותו הבוקר הוא ניהל את כל העניינים בבסיס", סיפר חברו לסגל, "רץ ללא פחד בין המיגוניות, דאג לכולם עד שהוקפצנו לקיבוץ רעים".

כשהגיע עם צוותו לאזור רעים התנהלה לחימה אינטנסיבית מול עשרות המחבלים שחדרו ליישוב. בעוז ובגבורה ניהלו הלוחמים קרבות פנים אל פנים תוך שהם מצילים חיים של תושבים רבים. סיפרו פקודיו: "יותם חבר מהר מאוד לכוח כיתת הכוננות ביישוב, הבין את הסיטואציה והוביל את הלחימה. כל הזמן משך אותנו קדימה והתחלנו לשחרר בתים. עברנו בבתים ורצינו לעשות איגוף משמאל. התחלנו בדילוגים אבל ירו בנו, פגענו במחבלים וניהלנו קרבות. אחד מהצוות נפצע ויותם נתן חיפוי כדי שנוכל לטפל בו. לפתע נורה בחזהו, מעל האפוד הקרמי, אמר שאחד יבוא אליו ונפל. פינינו אותו אחורה וחזרנו להילחם… היוזמה וההנהגה שלו שימשו לנו דוגמה, ראינו שגם בסיטואציות כאלו חתר למגע במאה אחוז, ובדרך זו ניצחנו בקרב על רעים".

סרן יותם בן בסט נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו הורים ושני אחים.